גילוף בעץ הוא צורה של פיסול בעץ בעזרת סט סוגי אזמלים, סכיני גילוף או כיום במחרטות חשמליות
העץ שעובר גילוף נהפך לפסלון, לצלמית או לקישוט.
בעבר פיסול בעץ היה נפוץ הרבה יותר, אך לאחר שהתפתח השימוש בחומרים נוספים כגון אבן וברונזה, פחת השימוש בעץ כחומר גלם, בגלל היותו חשוף לריקבון, לנזק מחרקים ולדליקה. פסלי עץ אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן באוויר הפתוח, ועל כן ידוע מעט על התפתחותה של מסורת יצירת עמודי הטוטם.
מרביתם של הפסלים החשובים בסין וביפן הם פסלי עץ, וכך גם מרביתם של הפסלים באוקיאניה ובאפריקה.
משקלו הקל יחסית של העץ מאפשר יצירת מסכות או פסלים אחרים שניתן לשאת, והוא חומר נוח לפיסול ולגימור, הרבה יותר מהאבן.
בגרמניה, רוסיה, איטליה וצרפת נמצאו פסלי עץ רבים מתקופת ימי הביניים, כאשר הנושא המרכזי בכולם הוא סמלים ודמויות מעולם הנצרות.
